טל: 04-9827990
נייד: 050-5415166
nitzab123@gmail.com

 

סימנים התפתחותיים מוקדמים ל- DisorderAutism Spectrum
 
 
תינוקות שהתפתחותם מעוררת דאגה, בדרך כלל מופנים בתחילה לטיפול בפיזיותרפיה התפתחותית. לכן עלי להיות ערה לסמנים התפתחותיים מוקדמים אשר מעידים על כיוון כלשהו באבחנה ובטיפול.
כיום האבחנה הוודאית לגבי קשיים בספקטרום האוטיסטי נעשית סביב גיל 3 שנים, כאשר ההרגלים החברתיים והתנועתיים כבר מובֽנים ויותר קשה להתחיל בתהליך של שינוי.
 
זיהוי מוקדם = טיפול מוקדם = תוצאות יותר טובות בהישגים לטווח ארוך.
 
 
סימנים מוקדמים:
כאשר נמצא שני סימנים או יותר במשך מספר שבועות ברצף:
 
         פסיביות מוגזמת
         פעילות ועוררות מוגזמת
         חוסר רצון / התנגדות לאכול או לינוק
         העדר תגובה לקול או לנוכחות הורים (חיוך חברתי, מלמול)
         רתיעה ממגע הורים (או אדם אחר)
         היעדר קשר עין ישיר (קיים יותר עם חפצים מאשר עם אנשים)
         אחור בהתפתחות מוטורית
         צמיחה מואצת של היקף ראש
 
 
להלן סקירת מאמרים שמטרתם להגדיר דפוסי התפתחות מוקדמים המחשידים בקיומה של בעיית ASD:
 
 
  1. Teitelbaum & al -Psychology nov.1998
 
17 ילדים מאובחנים בני 3 שנים, הביאו לחוקרים סרטי וידאו שצולמו בשנתם הראשונה.
נבדקה איכות השלבים הראשונים בהתפתחותם המוטורית. זאת בהשוואה לקבוצת ביקורת של ילדים ללא קושי התפתחותי. נבדקו: שכיבה, גלגול, ישיבה, זחילה,עמידה, הליכה.
אצל כל הילדים בקבוצת המחקר נמצאה שונות באופי התנועות; לרוב ללא דירוג, מעברים חדים, נוקשות,
אסימטריה תפקודית (עפי"ר ימנית), חוסר יוזמה לשינויי תנוחה, חוסר יכולת לעצור נפילה.
 
 
 
 
 
 
2. Baranek G. Autism and Dev. Disorders, 1999
 
 
מטרה:
לבדוק האם יש הבדל בין ילדים שאובחנו כ PDD- לבין ילדים עם איחור התפתחותי, לבין ילדים טיפוסיים
בגילאי 9-12 חודשים,   בהתפתחות הסנסומוטורית ובאינטראקציה החברתית.
הרציונל: 
* קשה לנבא אוטיזם בגיל צעיר.
* קיימת השאלה האם בכלל קיימים סימפטומים בגיל צעיר ואם כן, האם הם מהימנים.
* קל לזהות התנהגותיות סנסומוטוריות בגיל צעיר.
* קשה לבדוק תינוקות שעדיין לא אובחנו, לכן בודקים רטרוספקטיבית על-מנת לחפש מאפיין לסימפטומים מוקדמים.    
המחקר:
32 קטעי וידאו משפחתיים:  11 ילדים אוטיסטים מאובחנים- AUT, 10 ילדים עם איחור התפתחותי-DD (בחרו ילדי דאון, תסמונת ויליאמס ותסמונות לא ספציפיות), ו- 11 ילדים טיפוסיים.
 
אצל 54% מה -AUT אבחנו בעיות התפתחות לפני גיל שנה וחצי.
קטגוריות הבדיקה
תוצאות
תגובה למשמע שמם
AUT הגיבו פחות.
הימנעות ממגע חברתי
הבדל מובהק בתדירות אצל ה AUT.
ויסות ויזואלי
תגובה פחותה אצל AUT. נעיצת מבט על חפץ הייתה יותר משמעותית אצל DD.
תנועות סטריאוטיפיות מוטוריות
רק בתחום האורלי יש הבדל מובהק אצל ה AUT.
שימוש סטריאוטיפי בחפצים
הבדל מובהק אצל ה- DD.
יציבה אנטיסיפטורית
ליקוי מובהק אצל DD.
הבעות רגשיות חיוביות או שליליות לסיטואציה
ליקוי מובהק אצל DD.
תדירות מבטים לאדם, מצלמה, חפצים
ליקוי מובהק אצל DD (יחסית תדירות שווה בין הטיפוסיים לאוטיסטים).
הימנעות מקשר עין באינטראקציה פנים מול פנים
לא היה שוני מובהק בין קבוצות.
ויסות מגע טקטילי
לא היה שוני מובהק בין קבוצות.
ויסות שמיעתי
לא היה שוני מובהק בין קבוצות.
 
מסקנות:
 
* ניתן להבדיל ב- 95% מהמקרים, כאשר אצל אוטיסטים:
 
1. חקירת חפץ בפה מרובה.
2. הימנעות ממגע חברתי.
3. תגובה ירודה למשמע שמם.
 
*  בינקות הקושי מתבטא בויסות מערכת העוררות ובויסות החושי, יותר מאשר בהתנהגות חברתית.
 
*  סטריאוטיפיות ותנועות חוזרות לא מהוות פרמטר בגיל זה כי היכולת התפיסתית לא בשלה, לכן לא נמצא הבדל.
    להבדיל מהתחום האורלי, שלו יש משמעות בגיל זה ואכן נמצאו בו הבדלים.
  
 
 
 
 
3. Teitelbaum at al, Psychology July.2004 :
הגדרות התנועה על-פי המדד של Eshkol-Wachman
 
ניסו להגדיר מאפיינים תנועתיים להתפתחות המוטורית המוקדמת של תינוקות הלוקים ב- ASD:
          Moebius mouth
          אסימטריה בשכיבת בטן – עפי"ר הישענות על יד ימין
          גלגול אופייני מגב לבטן בגיל 3-4 ח'.
          ליקויים אופייניים בזחילה : כשלון בתאום בין העברת משקל ומיקום היד מביא להישענות ימינה – קושי לשחרר שוב את יד ימין ואז נפילה.
          ליקויים אופייניים בישיבה
          נפילה מסוימת ההליכה
          תגובת יישור לקוייה: החזר לא תקין, כאשר הראש נשאר בקו הגוף ולא שואף להישאר אנכי בחלל.
          גלגול אופייני מגב לבטן:   היוזמה היא על-ידי רפלקס ATNR בלתי מדוכא.
 
 
4. Volkmar Fat al, Review of Psychology . 2005
 
בשנה הראשונה, ההורים מעידים על ילד "טוב מדי" או ילד איריטאבילי בצורה יוצאת דופן. 
נורות אזהרה: בגיל 9 חודשים - הושטת יד לחפץ לא מושג מלווה במבט לדמות טיפולית.
                   בגיל שנה - חוסר מחוות כגון הצבעה והנהון כן/לא.
20-40% מהמקרים דווח על רגרסיה בהתפתחות. (לעיתים "רגרסיה" = חוסר התקדמות).
 
מדווח על קשיים אופייניים בהתפתחות רגשית וחברתית ובהתפתחות התקשורת.
 
התפתחות סנסומוטורית:
 
 * לא נמצא שוני מובהק בהתפתחות זו בין אוטיסטים לקבוצות הביקורת (ילדים טיפוסיים או מפגרים).
* לא נמצא הבדל בין הקבוצות בתנועתיות חוזרת סטריאוטיפית בגיל זה.
* חיקוי מוטורי מועט.
* קושי ביציבה אנטיגרביטאלית, ובתגובות שיווי משקל.
* חקירת חפץ ירודה.
* קושי בויסות מצבי עוררות.
* קושי בויסות חושי.
 
5. Maestro S. at al, Psychopathology 2005
 
המטרה: להגדיר את זמן תחילת המחלה.
לדבריהם 12-76 % ויותר מילדי ASD מראים סימנים כבר בשנת החיים הראשונה:
          ליקוי בקשר חברתי
          ליקוי שפתי לא מילולי
          ליקוי סנסומוטורי
 
מחוזקת הטענה של Baranek שהתקופה בין גיל 9-12 ח' היא קריטית להתפתחות ASD.
משערים שהליקוי התנועתי הוא על-רקע ההיפואקטיביות.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
6. Landa R. at al, J. of child Psycology 2006
 
מסתמן שהמדדים ההתפתחותיים מחמירים במהלך השנה השנייה לחיים, אם כי ישנם מרכיבים שונים כבר בשנה ראשונה.
שיטה: השוו בין ASD, לקויי שפה וילדים תקינים. נעשה ניתוח רטרוספקטיבי של סרטי וידאו.
מדדים: מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה, קלט ראייתי, שפה-קליטה וביצוע. כאן לא חקרו תחומים רגשיים וחברתיים.
נמצאו שינויים בעיקר בתחומים הבאים:  הסתגלות, תנועה, חברה, שפה ותחושה.
 
 
מסקנות רלוונטיות למטפלים התפתחותיים:
 
·        מרכיבי תנועה בלתי שגרתיים יעידו על ASD בעיקר אם בנוסף נמצא מאפיינים חברתיים והתנהגותיים.
 
·        גיל קריטי להתפתחות ASD הוא בין 9-12 ח'. ההאטה המשמעותית ביכולות: בין גיל 14-24 ח'.
 
·        הורים מגלים דאגה סביב גיל 18 ח', קשה להם להגדיר את הבעיות במדוייק.
 
·        ליקוי שפתי אין להגדיר לפי כמות המילים אלא לפי יעילות השימוש בהן.
 
·        עולה הצורך לבדוק התפתחות מוטורית על-פי איכות התנועה ולא על-פי האם קיים ההישג או לא.
 
·        איכות התנועה האופיינית ל-ASD היא לרוב:  
     * ללא דירוג,  
          * מעברים חדים,  
          * נוקשות,
          * אסימטריה תפקודית (עפי"ר ימנית),
          * חוסר יוזמה לשינויי תנוחה,    
          * חוסר יכולת לעצור נפילה.
·        נמצאו קשיים מיוחדים במיומנויות מוטוריות מאוחרות : קפיצה, מדרגות, עמידה על רגל אחת, בעיטה, וכו' – מה שדורש יותר שיווי-משקל וחיקוי.
·        יש לבדוק במחקר האם שיפור במטלות המוטוריות אכן יביא לשינוי ביכולת חברתית, התנהגותית, שפתית.
 
 
 
ממצאים נוספים אופייניים לקבוצה זו:
 
*     בעיות סנסומוטוריות
*     לעיסה אובססיבית לחפצים
*     היפוטוניה
*     היפואקטיביות
*     יציבה לקויה
*     שונות בתנועה מגיל 4-6 ח'
*    המשכיות של רפלקסים ארכאיים
*     איחור בהבשלת רפלקס יישור צוואר