טל: 04-9827990
נייד: 050-5415166
nitzab123@gmail.com

 
 
שיתוק מוחין - עבודה בצוות רב מקצועי
(מתוך הרצאה)
 
 
כללי:
 
           שיבושים בתנועה וביציבה ובתפישת חפצים, כתוצאה מליקוי
            או פגיעה במוח הבלתי בשל, בשלב כלשהו סביב הלידה.
 
           היקף הבעיה מתחיל להתבהר בשנת החיים הראשונה.
 
         CP  - הסיבה הכי נפוצה לפגיעה ביכולת המוטורית בילדות.
 
            למרות אמצעי ההדמיה והבדיקות המתקדמות-
             עדיין לא מסתמנת ירידה בתחלואה.
 
 
חומרת הפגיעה נקבעת לפי:
 
           מועד     הפגיעה המוחית.
           מיקום    הפגיעה המוחית
           היקף     הפגיעה המוחית
           מורכבות הפגיעה : היבט סנסורי, רמת ספסטיות 
            ומעורבות   מרכיבים דיסטוניים
           התגובה לטיפול השיקומי
 
 
חלוקה ל-3 קבוצות של CP:
 
         Cerebral malphormation –מתרחשת בעוברות המוקדמת –
      פחות מעורבות של ידיים.
 
          PVL– מתרחש בשלב הרגיש/הפגיע ביותר של התפתחות המוח,
       שבוע 24-34 להריון.
 
           פגיעות ב-cortex/subcortex– שהם פגיעים ביותר סביב מועד הלידה – term   מעורבות רבה של הידיים.
 
 
 
 
 
תוצאה:
 
כאשר תינוק / ילד מנסה להוציא אל הפועל תנועה מסויימת,   נראה:
 
         הגבלה בתנועתיות – activity limitation    
          קושי לבצע תנועות המנוגדות לתבנית הספסטית
 
         שיבוש בתכנון התנועה –    motor planning
         שליטה יציבתית דלה והחזרים ערים, מפריעים ליכולת לבצע תנועה קואורדינטיבית
 
---- מה קודם למה ? ---
 
לאורך זמן ניתן לראות ירידה ביכולת התנועה בגלל  “conditioned disuse”
  
 
 
רקע תחושתי ותפישתי ל-motor planning
 
זוהי תוצאה של התפתחות והתבססות המערכת הסנסומוטורית .
 
מסתמך על :  feed back    - היכולת לנבא לאיזה מצב המערכת התנועתית תגיע
 
                      feed foreword- היכולת לנבא את תוצאות התנועה
 
 
מחקר מ-1999 ((Gordon & Suff: תפקוד היד מושפע יותר מהליקוי הסנסורי מאשר מהליקוי המוטורי.           
 
 
מטרת הטיפול הפיזיותרפי - שיקומי
 
         תנועתיות עצמאית
 
         מקסימום פונקציה
 
אמצעים: * שמירת טווחים
             * מניעת דפורמציות
             * ייצוב מפרקים
 
                                   וכן:  * התייחסות להיבט הסנסומוטורי
                                         * התייחסות להיבט של תיכנון תנועה
                                         * יישום ההישגים גם בחיי היומיום
 
יש לטפל בכל מה שקשור ביוזמה ובהצלחה של תנועה מתוכננת.
המלצות לטיפול (לדוגמה – המיפלגיה)
 
         טיפול מוקדם ככל האפשר
 
         תחושה ומודעות והפעלה לצד הפגוע- להביא את הילד לידי פעילות
 
         מניפולציות בילטראליות – מידע חושי בצד הלא פגוע יסייע לתגובה בצד הפגוע
 
         חיזוק motor planning ו- motor learning
          על-ידי תרגול חוזר של מטלות ספציפיות או חלקים מהן
 
 
learn to move and move to learn
 
 
 
לאור כל הנ"ל,
 
הטיפול בילד CP הוא אתגר משותף רב-מקצועי
 
 
גורם אחראי
שלב
   הורים/ מעקב תינוקות
 
התרשמות מליקוי התפתחותי
 
   רופא/ה התפתחותי/ת
 
אבחנה
 
  SW    עו"ס
 
התמודדות עם דאגה/ דיאגנוזה/ קבלה
 
      PT  פיזיותרפיה התפתחותית
 
טיפול שיקומי:      תנועה
 
   OT    רפוי בעיסוק
 
                         משחק , תחושה
   ST     קלינאית תקשורת
 
                         תקשורת, תפקודי פה
 הורים
 
יישום המלצות